גזר דין בתיק ת"פ 6306-10-11

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות של דרישה באיומים של רכוש, איומים ותקיפה.

תמצית העובדות אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין הן כי כחודש עובר ליום 29/9/11 פגש הנאשם באופן אקראי את לב קארט - הוא המתלונן בגן ציבורי בפתח תקוה. במהלך שיחה שהתפתחה, התעורר בין השניים ויכוח שרקעו הוא דבר עלבון שהשמיע המתלונן כלפי בת דודתו של הנאשם, כאשר חבר שלישי שוחח עם אותה בת דודה בטלפון.

הנאשם הבהיר למתלונן כי אין די בבקשת סליחה שלו ועליו למסור לו את שעונו.

כשבוע לאחר מכן, פגש הנאשם שוב במתלונן והבהיר לו שוב כי הוא חייב לו תשלום "קנס" וכי טרם ביקש את הסליחה הראויה.

ביום 29/9/11 נפגשו המתלונן והנאשם באקראי בגן ציבורי ואזי הראה הנאשם למתלונן תיק ובו מכשירי טלפון והסביר לו כי אלה מכשירים של מי שכבר שילמו לו את הקנס. משהבהיר המתלונן לנאשם כי אין בכוונתו לשלם קנס כזה והוא נכון לבקש סליחה, איים הנאשם על המתלונן באומרו כי יכה אותו בכל פעם שיפגוש אותו ואף היכה אותו במכת אגרוף בראשו. עוד איים הנאשם על המתלונן באומרו לו כי ייטב לו באם יעזוב את פתח תקוה.

התביעה הדגישה בעתירתה לעונש כי מדובר בנאשם אשר אין לו כל היכרות מוקדמת עם המתלונן ואשר, למעשה, "נטפל" אליו בדרישות חוזרות ובאיומים וסוף דבר גם באלימות.

עוד הדגישה התביעה את עברו הפלילי של הנאשם וכי את המעשים דנן ביצע בעוד מאסרים מותנים תלויים ועומדים נגדו.

התביעה הפנתה אל הרשעותיו הקודמות של הנאשם על מנת להראות כי דרך פעולה זו של הנאשם, כפי שעלתה מהתיק דנן, אינה זרה לנאשם והוא נהג כך גם בעבר.

התביעה עתרה לאור נסיבות המעשים וטיבם, כמו גם עברו של הנאשם, להחמיר עימו ולהטיל עליו ענישה מכבידה.

כתימוכין  לטיעוניה הגישה אסופת פסיקה.

ב"כ הנאשם הבהירה כי כל רצונו של הנאשם היה לשמור על כבודה של בת דודתו וכל רצונו היה שהמתלונן יתנצל בפני אותה בת דודה.

סוף דבר, כך טענה, לא נלקח מהמתלונן דבר ואף תקיפתו אינה מן המדרג הגבוה ולא הותירה על המתלונן סימני חבלה.

לטעמה של ב"כ הנאשם אמנם הנאשם ניהל את ההליך אך לאור כך הוא מבין עתה את חומרת המעשים.

ב"כ הנאשם הדגישה את תפקודו הטוב של הנאשם בכלא ואת הסיוע שהוא מגיש לאסירים נזקקים אחרים. כן הציגה מסמך על פיו טרם מעצרו פנה הנאשם לאבחון ליחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול על מנת להתחיל בטיפול.

דברו האחרון של הנאשם היה ארוך ומליצי והוא התנצל על שגזל זמן יקר מבית המשפט ומן הפרקליטות. הוא סיפר כי בכלא עבר שיקום אישי והשתפר. כן הביע חרטה על "המעשה המטומטם" שביצע והביע רצון להתחתן, להקים משפחה ולשקם את חייו.

הוגש גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם שהינו יליד שנת 1977 צבר לחובתו חמש הרשעות קודמות בעבירות שונות.

בתאריך 9/12/08 נדון הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירת שוד בשל כך שפגש באקראי עובד זר ברחוב ודרש לקבל ממנו מכשיר טלפון נייד שהלה החזיק בידו. משהלה התנגד, עזב הנאשם את המקום ושב אליו לאחר זמן קצר יחד עם אחר ומשסרב העובד הזר למסור את המכשיר תקפו אותו השניים והפליאו בו את מכותיהם והנאשם שדד את מכשיר הטלפון.

בשל שאותה עת לא היה עברו הפלילי של הנאשם מכביד, נדון הנאשם לעשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל ולארבעה עשר חודשי מאסר מותנים. דא עקא שכב' בית המשפט לא קבע את משך תקופת התנאי ועל כן אין העונש המותנה בר הפעלה בענייננו הגם שנקבע כי הוא יחול על כל עבירת אלימות שהיא פשע.

הנאשם הגיש ערעור על גזר הדין שהוטל עליו ובית המשפט העליון שדחה את ערעורו קבע: "המערער חטא בהתנהגות בריונית שקורבנה היה אדם תמים ממנו נטל המערער את מכשיר הטלפון שלו תוך שימוש באלימות חמורה. בנסיבות אלו העונש שהושת על המערער הינו מתון ביותר..."